ח ס כ ו ן ב מ י ם



צריכת המים הממוצעת לנפש
165 ליטר ליום
53 ליטר אמבטיה ומקלחת
5 ליטר כיורי רחצה
8 ליטר כביסה
33 ליטר הדחת כלים מי שתיה ובישול.
57 ליטר שירותים
8 ליטר גינון.

40% מכל אלה הם מים אפורים: מים שלאחר שימוש ראשון ניתן לעשות בהם שימוש חוזר ללא טיפול מקדים ולחסוך 50% מהצריכה הביתית.
והם כוללים: מים מהמקלחת, מכיורי המקלחת, מי הכביסה, והמזגנים.

המעוניינים במצגת, המתארת את המתקן לשימוש חוזר במים אפורים, של החברה המתקינה זאת (ואולי ללמוד כיצד לעשות זאת לבד) - ישלחו אלי בקשה דרך המייל ואשלח להם בחזרה. נורית משיח.

מבצע איסוף

מקררים, תנורים ומזגנים ישנים!


למי שמעוניין בסביבה נקייה ורוצה להפטר מה-סביב הבית והחצר, אנחנו פותחים במבצע איסוף של מקררים, מזגנים ותנורים ישנים. קבוצת המכשירים הביתיים הללו הם מ"הדור הישן" ועשויים מחומרים מזיקים לנו ולסביבה – • המקררים והמזגנים מהדור הישן מכילים גזי חממה –( CFCs (chlorofluorocarbons אשר נפלטים מהמכשיר ומזיקים לאוזון. • התנורים הישנים מלאים בצמר זכוכית – זהו חומר העלול לגרום לגירוי בעור או בעיניים ולכן כדאי למנוע את פיזורו בסביבה. את המכשירים אנחנו נאסוף מהבתים ונרכז באופן מסודר, עד לפינוי שיעשה על ידי מחלקת התברואה של המועצה האזורית. הפינוי יתחיל כאשר ירוכזו מספר מכשירים לשכונה. ועכשיו לתכל'ס... מי שמעוניין, בבקשה שימו פתק בתא של הנוי – את הפינוי יעשה גילי בן דרור, רכז הנוי בעזרת הטרקטור. אפשר גם לפנות אלינו טלפונית: גילי בן דרור – 052-6632787 או טל אייזן – 052-5523525 בברכה

הצוות הירוק וצוות הנוי

זבל לאט ובקיצור זבלאט



החיים המהירים משפיעים עלינו מאד, אנחנו כל הזמן במין מרוץ אינסופי וחלק גדול מאיתנו עוצר לפעמים וחושב, "רגע לאן בעצם אנחנו רצים?" ואז המרוץ דוחף אותנו קדימה ואין זמן לחשוב יותר מידי.לפעמים נדמה כאילו אנחנו חלק מפס ייצור ענק של מפעל, כל המערכות שסביבנו בנויות על מנת להעביר כמה שיותר אנשים בכמה שפחות זמן, השיקול הכלכלי הינו בראש סדר העדיפות. כל דבר שאינו מתחבר עם פס הייצור אינו כלכלי ולכן לא כדאי להתעסק איתו.מזה זמן אנשים מנסים לצאת מתוך פס הייצור קצת הצידה ולנסות שיטות חיים אחרות, מסתבר שלא חייבים להיות מיליונר על מנת לחיות טוב, יש ישובים שעוברים לשיטת חיים איטית. Slow Cities, יש אנשים שעוברים לאוכל איטי, slow food. ועוד.האיטיות מסמלת את ההיפך מהמהירות של המרוץ ומהאינטנסיביות של פס הייצור. אנשים בוחרים לנהל את חייהם באופן איטי המתחשב בגורמים נוספים של איכות חיים מלבד הקריירה, הרכוש והכסף. במפתיע מתברר ששיטות מסורתיות של בניה, תזונה ובילוי מהוות לפעמים את הבסיס לגישות חדשניות אלה.ההקדמה נועדה על מנת להכניס אותנו לנושא הבא: slow waste או בעברית "זבלאט".המרוץ היומיומי תורם לא מעט לייצור זבל או פסולת מסוגים שונים, אין לנו זמן להתייחס לזבל, אנחנו מערבבים הכול ביחד וזורקים הכול במהירות האפשרית בלי לתת את הדעת ובלי לחשוב פעם שנייה.כתוצאה מכך נוצרות כמויות אדירות של זבל ועקב העלייה המתמשכת בכמות האוכלוסייה מצטבר כל כך הרבה זבל שכדור הארץ אינו יכול לפרק אותו, לעכל אותו ולהתגבר על השפעותיו השליליות. כתוצאה מכך נוצר זיהום שהולך וגדל ומשפיע לרעה על איכות החיים של כולנו.אם ננסה לפתח את שיטת "הזבל האיטי" הרי שנגלה מהר מאד שאנחנו יכולים בקלות לייצר הרבה פחות זבל, ושחלקים גדולים מהזבל שלנו הם חומרי גלם טובים לשימוש שבעוונותינו, עקב מהירות החיים, אנחנו מחליטים שהם זבל.צריכה חכמה, חסכונית, מחושבת ומותאמת לצרכים האמיתיים מביאה איתה הפחתה בכמות הפסולת. חשיבה בזמן הקניה על מה שהולך להיזרק לאחר מכן לפח .קנייה באריזות גדולות, וגם להשתדל לא להתפתות לקנות מה שלא באמת צריך.להחזיק כמה פחים או שקיות למיון חומרי הגלם בבית, בצורה כזאת הפח של הזבל מתמלא מאד לאט. בפחים האחרים מצטברים חומרי גלם שאנחנו יכולים להרגיש גאווה על כך שאנחנו מחזירים אותם לשימוש.הרווח במקרה זה הוא כפול: חיסכון במשאבי כדור הארץ מצד אחד ומניעת זיהום עקב הטמנה של זבל מעורבב בחומרים כגון פלסטיק, נייר מתכת ועוד מאידך.נכון זה לוקח קצת זמן ותשומת לב, פתאום הזבל הופך למשהו שחושבים עליו ומתעסקים איתו וזה לוקח זמן זו השיטה של "זבל איטי" לתת תשומת לב לפרטים הקטנים, להאט את זרימת הזמן, ללכת ליד המרוץ ההומה שסביבנו וליהנות מזה.ברוך קומפנו הוא מנהל מחלקת איכות הסביבה במועצה אזורית משגב. לתגובות, הערות ורעיונות שיש לכם בנושא, אתם מוזמנים להכנס לשינוי ירוק בקבוצת 0 פסולת.זה המקום שלכם להשמיע את קולכם ולהשאיר חותם. גם בנושא הפסולת..